לפני כעשור הקימה רחלי גנות, מנכ"לית ומייסדת Rachip את החברה. חברת הייטק אשר עוסקת בפיתוח של פרויקטים בתחום השבבים עבור מגוון מוצרים של חברות שונות. השבוע, התכבדה רחלי בהדלקת משואה, בטקס חגיגות ה-70 למדינה וקראה לעידוד שוויון הזדמנויות בהייטק ובכלל תחומי החיים. לא רק דורשת, חלי בעצמה מעסיקה היום כמאה עובדים (בעיקר עובדות), בשני מרכזי פיתוח בבני ברק ובחיפה ופועלת נמרצות לקידום האג'נדה החברתית שלה.
היוזמה להקמת החברה הגיעה לדבריה, מתוך צורך שחשה על בשרה כשהייתה ראש צוות פיתוח בהייטק והתקשתה לגייס עובדים לצוות שלה: "מצד אחד תעשיית ההייטק נמצאת במחסור תמידי של עובדים, ומצד שני העבודה בהייטק היא הזדמנות לנשים חרדיות שמחפשות להתפרנס בעבודה אשר מתאימה לאורח חייהן." רחלי מסבירה כי "בהייטק, עיקר העבודה היא עבודה מול מחשב, וכך נשמרת במרבית הזמן הפרדה בין גברים לנשים. לעומת מקצועות אחרים, כמו רפואה או משפטים, שבהם עובדים עם לקוחות משני המינים. בנוסף, בהייטק יש גמישות בשעות, אפשרות לעבוד בערב מהבית, וגם בשעות שונות מול חו"ל".
לדברי רחלי, החזון שלה היה להביא את הכוח של ההיי-טק החרדי לתחומים מורכבים יותר – מערכות משובצות מחשב, ביצועי זמן אמת ואלקטרוניקה, אפליקציות IoT מתקדמות ועוד, ובעיקר לתת הזדמנות לנשים חרדיות אקדמאיות לממש את עצמן, למצות את הפוטנציאל שלהן ולתת את ההזדמנות והזכות לתעשיית ההיי-טק הישראלית להיתרם ולהיבנות מכוח אדם איכותי זה.
מתי החל להסתמן ההייטק החרדי?
"בסביבות 2004, יותר בתחומים של בדיקות תוכנה מערכות מידע, ופחות בתחומים המורכבים שבהם אנחנו עוסקים. ההייטק החרדי כולל מגוון של לימודי מקצועות ההייטק במגזר החרדי – החל מקורסים מקצועיים ודרך תארי הנדסאות והנדסת תוכנה ואלקטרוניקה. אלפי עובדים מהמגזר הם גם יזמי סטרטאפים. הענף הזה צומח כל שנה, ומי שמאייש אותו הן בעיקר נשים". לדברי רחלי, אחד הפרמטרים שמבדלים את רייצ'יפ מחברות אחרות היא העובדה שהעובדות בחברה שלה מעדיפות עבודה לטווח רחוק, עובדה המסייעת מאד בשימור הידע עבור הלקוחות.
ובכל זאת, למרות הדימוי הרווח, נשים חרדיות העובדות בהייטק הוא יותר מיתוס מאשר עובדה קיימת בשטח.
לפני כשנה התפרסם מחקר בנושא של חוקר המגזר החרדי ד"ר נרי הורוביץ והתוצאות היו עגומות: רק 1,100 נשים חרדיות מועסקות כמפתחות תוכנה, פחות מ-1% משיעור הנשים החרדיות העובדות ורק 4% מועסקות במחשבים, וזאת מתוך 120 אלף נשים חרדיות עובדות. בנוסף, השכר החציוני של נשים חרדיות עמד על 4,900 שקל בלבד, שכר זה נמוך ב-26% מהשכר החציוני לנשים יהודיות לא חרדיות (6600 ₪). לדברי ד"ר הורוביץ נשים חרדיות סובלות משוליות בשוק העבודה והכנסה נמוכה. הן מועסקות בעיקר במגזר החרדי הציבורי ללא פוטנציאל קידום ופעמים רבות ללא הגנה מקצועית.
עובדות חרדיות מונעות מפרנסה ופחות ממסלולי קריירה
מטבע עיסוקה של החברה בתחומים מורכבים ובטכנולוגיה מתקדמת, נבחרות המהנדסות לרייצ'יפ לאחר תהליך סינון קפדני ומבחני התאמה. רובן נקלטות לאחר סיום לימודי הנדסאות או הנדסת תוכנה או אלקטרוניקה, כך שחלקן מגיעות ללא ניסיון בתחום. עם כניסתן לחברה הן עוברות תהליך הכשרה של מספר חודשים לעבודה המעשית בפיתוח צ'יפים ובמערכות זמן אמת, מערכות משובצות ומשולבות בהדרגה בין הפרויקטים הרצים בחברה. לדברי רחלי, הפרויקטים מנוהלים ע"י מנהלים בכירים עם ניסיון רב שנים בתעשייה.
אחד המאפיינים של עובדי הייטק בדור הנוכחי הוא אי הקביעות ואי המחויבות למקום העבודה, פקטור אשר מאלץ לא מעט מעסיקים לאתר דרכים יצירתיות על מנת לשמר את העובדים. בניגוד להם, עובדות הייטק מהמגזר החרדי מעדיפות להישאר במקום עבודה אחד לטווח ארוך, והן לא מחפשות להתקדם כל הזמן בקריירה ולעבור ממקום עבודה אחד לאחר. עובדה זו בהחלט פועלת לטובת מקומות העבודה של נשים חרדיות, אך האם היא פועלת גם לטובת העובדת החרדית?
"המוטיבציה שמניעה אותן היא בעיקר הפרנסה ופחות מסלולי קריירה, למרות שהן בהחלט מתקדמות גם כאן", אומרת רחלי ומוסיפה שכמעסיקה של עובדות רבות מהמגזר החרדי חופשות לידה תכופות לא מהוות אישיו עבורה ועבור החברה. "כשעובד רגיל עוזב חברה הוא נותן התראה של חודש מראש, ואילו כאן יש לנו התראה של חמישה חודשים מראש ואנחנו מתארגנים לתקופה של החלפה לשלושה חודשים. מספיק זמן להתארגן מראש. בעוד שתעשיית ההייטק מתאפיינת בריבוי גברים, רייצ'יפ, שהוקמה ופועלת במטרה להעסיק נשים, יכולה לשמש דוגמה לשילוב מוצלח של פרנסה וטיפול במשפחה. בחברה שלנו יש 90% נשים, ורובן הן המפרנסות היחידות במשפחה, כשהבעלים לומדים בכולל. אנחנו עומדים בסטנדרטים הכי גבוהים של ההייטק ומצד שני מספקים לעובדות סביבה תומכת לאימהות וגמישות והמודל הזה מוכיח את עצמו".
איך אתן מתמודדות מול אתגרים עסקיים של מתחרים?
"להייטק אין פשרות על מקצועיות וסטנדרטים וכך גם בניתי את החברה, רייצ'יפ מתנהלת כחברת הייטק לכל דבר, יוצאים לכנסים מקצועיים והכשרות על מנת להיות מעודכנים במתודולוגיות העבודה המתקדמות. אנחנו מקיימים תהליכי הערכת עובדים שנתיים, לכל עובדת יעדים מקצועיים ואישיים ומסלול קידום פרטני. יחד עם זאת קיימת ייחודיות והתאמה לאישה החרדית, גמישות בשעות העבודה, הפסקות הנקה, אופציה להשלמת עבודה מהבית ועוד. בחברה צוות משאבי אנוש הדואג לימי כייף וגיבוש, שי לחגים, פיתוח עובדים, הדרכות והעשרות כשהפעילות מותאמת לדרישות ההלכה."
איך נתפסות בחברה החרדית נשים חרדיות שעוסקות במקצוע שנחשב יחסית ל"גברי"?
"אולי זה יפתיע אתכם אבל במגזר החרדי זהו לא מקצוע שנחשב לגברי ולו בגלל המציאות שהם גדלים לתוכה ובה רוב עובדי ההייטק במגזר הן נשים. מה שמוכיח שאין באמת מקצוע גברי או נשי אלא מדובר בתפיסות המגיעות מהחינוך והאווירה בבית ובסביבה בה אנו גדלים. אני חושבת שיש כאן מקום ללמוד מהמגזר החרדי שבו הנשים לא גדלות תחת הסטראוטיפ שמדע, טכנולוגיה והנדסה זה לגברים (כי רוב הגברים תורתם אומנותם) ולכן הן נוהרות לתחום זה בהמוניהן".
החברה זכתה לאחרונה במענק מיוחד של משרד העבודה והרווחה בתכנית "מעסיקים בשוויון" על "קידום ושילוב נשים במקומות עבודה ועל קידום האיזון בין עבודה למשפחה".
לכל אחת מאיתנו יש את היכולת להשפיע ולהביא לקידום השוויון גם בארגון שלה. זה מתחיל למשל, בגיוס עובד אחד שלא נראה כמו חלק מהנוף ומחלחל לשינוי תרבות העסקה שלמה ויצירת מציאות ארגונית מאוזנת.
