בתקופה מאתגרת זו בה השיח על מיקומן של נשים במקומות ובתפקידים משמעותיים ואסטרטגיים עולה באופן תדיר אנחנו שואלות את עצמנו לקראת יום האישה– האם יש מקום וצורך לציין את היום הזה.
לצערנו גם השנה התשובה היא כן. למה? אספנו כמה עובדות עגומות על מצבן של נשים בישראל ומה אנחנו כחברה יכולים לעשות כדי להוביל כאן שינוי .
- אלימות נגד נשים נמצאת בעלייה -בשנת 2023 29 נשים נרצחו על ידי בני זוגן, רק 'בגלל שהן נשים', נתון מצמרר בפני עצמו וחמור מכך, המספר הזה גבוה יותר מהשנים הקודמות.
- נוכחות נשית דלה במשרדי הממשלה-בממשלה מובילות רק 5 שרות (16% מכלל השרים), בכנסת מכהנות 30 נשים, 25% מכמות חברי הכנסת ובנסיגה משנה שעברה. בראשויות המקומיות יש רק 15 נשים ראשות ראשויות מתוך 241 גברים, ראשי ראשויות.
- רק גברים בישראל מקבלים החלטות -שולחן מקבלי ההחלטות במלחמה ריק מנוכחות נשית -קבינט המלחמה – ללא נשים, הקבינט המצומצם – ללא נשים, הממונה על השבויים והנעדרים – ללא נשים, הממונה על שיקום העורף – ללא נשים. קולן של נשים לא נשמע וההתראות לגבי ה 7.10 הושתקו ביחד איתן.
- הראשות לקידום מעמד האישה פורקה לראשונה מזה 25 שנה. צומצמו תחומי אחריותה ואמצעי השפעתה. הראשות הפכה להיות גוף שאינו עצמאי והחלטותיה יושפעו משיקולים פוליטיים בשל הכפפתה לדרג הפוליטי.
- סיום שיתוף הפעולה עם פורום מיכל סלה להגנה על נשים מאוימות באלימות ורצח – ב 2023, המשרד לביטחון לאומי מודיע כי למרות הצלחות התוכנית בהגנה על נשים, הוא יפסיק לשתף פעולה עם פורום מיכל סלה. וזאת בזמן מלחמה בה הביקוש לקבלת הגנה לנשים שנמצאות בסכנת רצח עלה ב-20%.
למה מצבן של הנשים בישראל מדאיג, עצוב, ומקומם?
נשים מהוות קצת יותר ממחצית מהאוכלוסייה ויש להן זכות לייצוג הולם, כל שכן ייצוג שווה. כזכות יסוד אנושית בסיסית. שלא נזכיר את הצרכים הייחודיים או הנוספים שיש לנשים, בנוסף לאלו של גברים וההכרות שלהן עם הצרכים שלהן ועם המענים הרצויים הן של נשים.
ידוע שגיוון אנושי, מביא לחשיבה מגוונת, ריבוי דעות ונקודות מבט שונות שחשובות על מנת לקיים שיח מלא על פתרונות לאתגרים קיימים. החשיבה היום בכלל הסוגיות המדיניות הן חד מימדיות כי הן נטולות העיניים וקולן החשוב של הנשים. ראש אמ"ן, חליווה אומר: "הטמעת גיוון מגדרי בכל הדרגות משפרת את איכות השיח, מעודדת דעות שונות, השקפות שונות וזוויות הסתכלות שונות ומשמרת את אמ"ן כגוף רלוונטי, יעיל, חזק ומכריע". ובפועל התוצאות עגומות, כמעט בכל הסוגיות הביטחוניות והקיומיות שלנו היום.
העדרן של נשים ממרחב השיח, קבלת ההחלטות וההשפעה הציבורים, פוגעת בכולנו, בנשים ובגברים, בילדים ובילדות. לנסות לנהל מדינה וכל שכן מצב חירום אקוטי כשחצי מהדעות, הקולות והרעיונות מושתקים, זה כמו לעבוד עם אונה אחת, במקום להשתמש בכל המוח שלנו.
האם זה בגלל נשים או בגלל התשתיות? התשובה ברורה, היום יותר מתמיד –בכל המקומות בהם התקיים שוויון מגדרי, נשים הוכיחו את עצמן, בזכות היכולות והכישורים שלהן. בזכות היותן נשים.
אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי להוביל כאן שינוי אמיתי ?
- להכיר את הנתונים ולהיות ערים להעדרן של נשים ממוקדי קבלת ההשפעה הציבוריים והארגוניים.
- לפעול במרץ להביא לשוויון ייצוג של נשים במרחב קבלת ההחלטות הארגוני
- לשנות בהקדם תהליכים ארגוניים שמייצרים אפליה (גם אם הם לא מכוונים) הן בהיבט של הרצפה הדביקה והן בהיבט תקרת הזכוכית.
איך? להלן כמה רעיונות:
- להשתמש בתהליכי מדידה על מנת להבין את מצב השוויון המגדרי בצורה אובייקטיבית. למשל מדידת נשים מועמדות בתהליכי הגיוס השונים לכל אורך ציר הגיוס
- לבחון את החסמים הארגוניים המצויים בתהליכי הליבה בארגון שבגינם נוצר אי שוויון מגדרי
- להכשיר את המנהלים והעובדים על מנת לספק להם כלים לשוויון מגדרי
- לספק לעובדות כלים להתנהלות באופן יוזם ושיווק עצמי
אז אנחנו צריכות אתכן כאן איתנו, לוחמות חזקות משמעותיות ומשפיעות ומי ייתן והשנה הקשה הזו תוביל לשינוי אמיתי והכרחי כאן בישראל
